פסק-דין בתיק עת"א 10357-02-12

: | גרסת הדפסה
עת"א
בית המשפט המחוזי מרכז
10357-02-12
21.2.2012
בפני :
אברהם טל

- נגד -
:
שמעון קרקוקי
עו"ד שילה דורפמן אלגאי
:
1. ועדת השחרורים
2. היועץ המשפטי לממשלה

עו"ד מוריה גרין
פסק-דין

העותר מרצה עונש מאסר שני לתקופה של 10 חודשים בגין עבירות רכוש והפרת הוראה חוקית והוא טוען כנגד החלטת המשיבה 1 (להלן: " הוועדה"), בדעת רוב של חברות הוועדה וכנגד עמדתו החולקת של יו"ר הוועדה כב' השופט, הנשיא בדימוס שיינפלד שלא לשחרר אותו על תנאי חרף תוכנית טיפולית שהציג בפני הוועדה ואשר הוצגה גם בפנינו מטעמו של ד"ר נמרוד שני.

ב"כ העותר טוענת בעתירה ובטיעוניה בפנינו כי נותרה לעותר תקופת מאסר קצרה יחסית עד לסיום מאסרו המלא ומוטב שבתקופת השחרור על תנאי, ואף מעבר לכך, יהיה תחת תוכנית טיפולית של ד"ר שני באשר השתחרר בתום מאסרו המלא ללא תוכנית טיפולית. ב"כ העותר מפנה לנתוניו האישיים, לנסיבות חייו הקשות ולכך שבטרם החל בריצוי עונשו הוא השתלב ביחידה לטיפול בנפגעי סמים בבני ברק וניתק את קשריו שגרמו לו לעבור עבירות. עוד טוענת ב"כ העותר, כי העותר אינו משתמש בסמים, הוא הודה בביצוע העבירות ויש לו מוטיבציה כנה להשתלב בתוכנית השיקום הפרטית של ד"ר נימרוד שני.

ב"כ המשיב 1 מתנגדת לשחרורו המוקדם של העותר וטוענת כי הוא שוחרר ממאסר קודם על תנאי בתנאי תוכנית טיפולית ולא חלף זמן רב מאז שחרורו המוקדם הוא החל לעבור את העבירות בגינן הוא מרצה את מאסרו הנוכחי. משטרת ישראל מתנגדת לשחרורו המוקדם של העותר מחשש שבהיותו עבריין רכוש חוזר הוא ישפיע באופן ישיר על גדילת נפח הפשיעה בעירו, מה גם שבעבר הפר תנאי מעצר בית שבהם היה אמור לשהות.

ב"כ המשיב 1 מצביע על כך שהעותר לא לקח לפני גורמי הטיפול וגם בפני ד"ר שני אחריות מלאה על מעשיו ואין בתוכנית הפרטית כדי להפיג את מסוכנותו של העותר אם ישוחרר על תנאי, שכן הוא הפר את האמון שנתנה בו הוועדה כאשר שחררה אותו על תנאי ממאסרו הקודם.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה, כי הצדק היה עם דעת רוב חברות הוועדה אשר התנגדו לשחרורו על תנאי. שכן, העותר לא הפיק את הלקח המצופה משחרורו הקודם על תנאי ובין תקופת המאסר הנוכחית הוא לא עבר כל תהליך טיפולי בין כותלי בית הסוהר, כך ששחרורו המוקדם, ולו בתנאי התוכנית הטיפולית הפרטית של ד"ר שני, יש בו כדי להעמיד את רכושו של הציבור בסכנה.

איננו מתעלמים מנתוניו האישיים של העותר, אשר נלקחו בחשבון על ידי יו"ר הוועדה בהחלטתו לשחרר אותו על תנאי, אך אין בהם כדי להתגבר על האינטרס הציבורי שיש בהגנה על רכוש הציבור מפניו.

מכל האמור לעיל עולה, כי העותר לא הוכיח, במידה המוטלת עליו, כי שחרורו המוקדם לא יסכן את שלומו ורכושו של הציבור ומשכך, אין כל עילה להתערבות שיפוטית בהחלטת וועדת השחרורים נושא העתירה, בדעת רוב, שלא לשחרר אותו על תנאי.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את העתירה.

<#2#>

ניתן והודע היום כ"ח שבט תשע"ב, 21/02/2012 במעמד ב"כ הצדדים ובהעדר העותר.

אברהם  טל, שופט,

סגן נשיא

ק. רג'יניאנו, שופטת

שאול מנהיים, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>